פיצ׳פורק 2018 פריז

עבר שבוע וקצת מאז שנסגרו שעריו של אולם גרנד הול דה וילה בפריז, שאירח את פסטיבל המוזיקה השנתי של מגזין פיצ׳פורק. המגזין, שפועל רצוף מאז 1995, ביסס לעצמו שם בסצנה והיום הוא אחד המגזינים המובילים והמשפיעים. בניסיון לצאת מגבולות האינטרנט, המגזין מפעיל בכל קיץ מאז שנת 2006 פסטיבל בשיקגו, ובשנת 2011 הוסיף אליו את האח הקטן - הפסטיבל הפריזאי. גם השנה הגיעה לפסטיבל סוללה מרשימה מאוד של אמנים, גם אמנים צרפתיים וגם כמות מטורפת של אמנים בשיא שלהם או רגע לפני פריצה בין לאומית.

ההופעה של מאק דמרקו ביום הראשון של הפסטיבל הייתה מפגש מיוחד ואנרגטי בין אמן לקהל. דמרקו, שהוציא בשנה שעברה את אלבומו החמישי, כבר הפך לאחד השמות החזקים באינדי העולמי ולמודל לחיקוי להרבה אמנים שחלקם גם הופיעו בפסטיבל. ההופעה שלו הייתה ענקית, והראתה את התהליך שהוא עבר ממוזיקאי צעיר שכותב על לעשן סיגריות כל הלילה ליוצר רציני שכותב על תכנים אישיים ומביא אותם באותה קלילות אופיינית גם מול קהל כל כך גדול. רק חבל שהקהל הפריזאי, שעוד לא התחמם ביום הראשון, נתן לו ללכת כל כך מהר בלי הדרן

ההופעה של בלוד אורנג׳ ביום השני הייתה דוגמה מעולה להופעה מצויינת. אלבומו הרביעי שיצא השנה ממשיך באותו קו של אר אנד בי שנון ומדויק, וההופעה שלו הייתה תצוגה (אולי המרשימה ביותר מבין מופיעי הפסטיבל) של היכולות שלו. הוא רקד, זרק ותפס את הגיטרה תוך כדי השירים, שר עם שני זמרי ליווי מדהימים, וכל הקהל אהב אותו ושר כל מילה

עוד הופעה, אולי המפתיעה ביותר מבחינתי, הייתה של קאר סיט הדרסט. כששמעתי את האלבום האחרון שלהם לא הצלחתי להתחבר אליהם כל כך, אבל ההופעה שלהם הייתה כל כך מלאה חיים ומרובדת שאי אפשר היה שלא לרקוד איתם, ותוך כדי לשים אותם בליגה של להקות פסטיבלים ענקיות עם הופעה בלתי נשכחת

ההופעה הכי טובה מבחינתי הייתה של אנוון מורטל אורקסטרה, שמפלסת לעצמה דרך מאוד מעניינת בתוך

עולם המוזיקה. הם נתנו הופעה מהממת, שמוציאה אותם מהטון המרוחק שמאפיין את האלבומים שלהם אל המגרש של הגדולים, ופתאום כל שיר שלהם הפך להמנון אצטדיונים ענק. הסאונד שלהם היה מצוין ומהודק וניכר כמה טוב הם עובדים ביחד

כמובן שמעבר להופעות האלו עלו גם גדולים ורבים שלא אפרט על כולם, אבל אי אפשר שלא להזכיר את היכולות הווקאליות המטורפות של ילוו דייז, את המיסתורין של תרצה, הגיטרות הנעימות של סנייל מייל, את הכיף המתפרץ של בוי פבלו ועוד עשרות אחרים שאת חלקם תמצאו בפלייליסט שהכנתי לכם

הפסטיבל עצמו התנהל בשתי במות גדולות, בצורה כזו שמיד אחרי שאמן סיים את הופעתו התחילה ההופעה הבאה בבמה השנייה. לצורה הזאת יש בעיות, בעיקר זה שאנשים מתחילים לתפוס מקומות ליד הבמה כבר באמצע ההופעה הקודמת ואם אתה לא רוצה לפספס את ההופעה אתה צריך לעמוד מאוד מאחורה, אבל זה יצר זרימה מאוד טובה לפסטיבל וכל ההופעות התחילו בזמן. ובכלל, הפסטיבל היה מיוחד בזה שהוא פסטיבל עירוני ולא פסטיבל בטבע כמו שאנחנו מכירים בישראל. הפסטיבל העירוני מאפשר גמישות, הסתובבות חופשית ועצמאות מאוד גדולה למבקרים.

לסיכום, וכדי להעביר קצת את האווירה של הפסטיבל, הכנתי פלייליסט של האמנים החשובים שעלו להופיע בפסטיבל, עם כל השירים שהרקידו אותי ואת כל אלפי המשתתפים. תהנו 🥇

https://itunes.apple.com/il/playlist/%D7%A4%D7%99%D7%A6-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A7/pl.u-d2b0kB2FMJqbZog