Hotspot #11 - לשרוף את הבית

אריק ומרב
Jun 5, 2020
3 min read

בשבוע האחרון היה קשה לפספס את השיח סביב מותו של ג'ורג' פלויד בארצות הברית, וגם את השיח על השיח. כל מוזיקאי שמכבד את עצמו, שחור או לא, היה חייב להתייחס לנושא, ובמידה ולא - חטף גל שיימינג שחייב אותו לעשות כן. חלקם בחרו לצאת ידי חובה ולהעלות תמונת ריבוע שחור, סמל הפוליטקלי קורקט הנוכחי, חלקם הביעו דעות מפורטות ומורכבות יותר (כמו שתראו בהמשך הפינה), ואחרים בחרו בדרך שמתכתבת עם האופי היצירתי של המקצוע. חביב הפינה בלאד אורנג' לדוגמה, הוציא טי שירט בשיתוף פעולה עם המותג "Brain Dead", שכל הרווחים ממכירתה (חצי מיליון דולר אנד סטיל קאונטינג) הולכים לעמותות לקידום שחורים. מבלי להיכנס לעומק הדיון, ולקישור שלו אלינו, בוודאי אפשר לשמוח שהגענו לזמנים בהם מובן מאליו שעל דמויות ציבוריות להביע עמדה על עניינים ציבוריים. שעליהן להסתכל אחורה אל הציבורים שהעלו אותן לפסגה, ולהושיט את היד.

Run The Jewels - RTJ4

השבוע קילר מייק, הצלע השחורה ביין ויאנג שהם ראן דה ג׳ולס, חצה את גבולות מדורי התרבות ועלה לכותרות במהדורות החדשות לאחר שהגיב למהומות שהגיעו בעקבות הריגת ג׳ורג׳ פלויד. ״עכשיו זה לא הזמן לשרוף את הבית מתוך זעם על אויב, עכשיו הזמן לתכנן, לייצר אסטרטגיה, להתארגן ולהתניע״, אמר למפגינים, ״זה הזמן להביס את התובעים שאתם לא אוהבים בקלפי, לדאוג שהאשמים ייקחו את האחריות על המעשים שלהם״.

זו לא הפעם הראשונה בה הוא מביע עמדות נחרצות על המצב הפוליטי בארצו. באלבום החדש הוא שר על מקרה אחר שאירע לפני מספר שנים, אבל קשה להתעלם הרלוונטיות של המילים ״אתה כל כך אדיש כשאתה רואה את השוטרים חונקים אדם כמוני/עד שהקול שלי עובר מצעקה ללחישה - ׳אני לא יכול לנשום׳/ואתה יושב שם בבית על הספה ורואה את זה בטלוויזיה״. RTJ4 לוחמני, חד ופרוע כהרגלם של הצמד, אותו משלים הראפר אל-פי. האגרסיביות יושבת היטב על הבאסים הכבדים, הוורסים משלימים אחד את השני, ואחרי הפסקה ארוכה מהשחרור הקודם - אפשר לומר שהתגעגענו.

Gabriel Garzon Montano - Someone

גבריאל גרזו מונטנו הוא מוזיקאי מברוקלין, ניו יורק, חצי קולומביאני וחצי צרפתי. בהתאם למקורות גם היצירה שלו היא קרוס ז׳אנר מעורר. מכירים את זה שפעם באף פעם מישהו מייצר פופ לא דביק ולעוס? אז ככה. בשבוע שעבר יצא הסינגל "Someone" שמדבר כמובן איך לא על סיום מערכת יחסים שבינו לבינה, אבל המוזיקה מקלילה מאוד את כל העניין מבלי להיות שטחית ושבלונית. גבריאל הוא האמן שהיה לי הכי כיף לגלות בחודשים האחרונים.

Novelist - Stay With Me

הסינגל החדש של נובליסט הוא התמכרות מידית. ״הישארי איתי״ הוא קורא, ואנחנו בהחלט נענים לבקשה. הסאונד והאווירה הכללית שאופפת אותו לא דומים לשום דבר ששמענו בזמן האחרון, הרבה בגלל אפקט הלקיחה לעולם אחר שיצא לנו לדבר עליו בפינות הקודמות. הוא מתחיל מעורפל, קול שבוקע מן החשיכה על מנגינה חלשה, שמתפתלת ומתפתחת על גבי כלי נשיפה ג׳אזיים, ובחמש הדקות של השיר הוא מספיק להשחיל אפילו קטע דיבור. מומלץ בחום לצפות גם בקטע מתוך הקליפ שאמור לצאת בקרוב, הוא מדויק. מחבר הנובלות אפיין את הז׳אנר באפל מיוזיק כגוספל, מוזיקת תפילות, ואכן בקליפ הוא נדמה ככהן הנושא דרשה. מזמינים אתכם להצטרף לקהל המאמינים.

Freddie Gibbs & The Alchemist - Alfredo

עזבו בצד את הראפ, אמא של פרדריק ג׳מל טיפטון, הלא הוא פרדי גיבס, העניקה לו שני כישרונות יוצאי דופן, בהם הוא אחד מהטובים בתחומו. הראשון הוא מציאת הסרטונים הכי קורעים ופרועים שעולים לרשת, ואוצרות מושלמת שלהם בסטורי שלו באינסטגרם. אם אתם לא עוקבים אתם ישנים חזק. השני הוא לדעת מה עליו לעשות, ואת מי הוא צריך לקחת איתו, כדי למצות את הפוטנציאל שלו עד תום. שני אלבומים הוא הוציא עם המפיק האגדי מדליב (MF Doom, J Dilla), ועכשיו מגיע השני עם האלכימיסט. ״אלפרדו״ מאופיין בראפ חכם, מתוחכם אך לא מתחנף, שזורם עם הביטים בהרמוניה. מתעדן ומתחספס לפי הצורך. זה רק הגיוני בהתחשב בעובדה שהאלכימאי, אלן דניאל ממן היהודי, היה צריך להתאים את עצמו לאמנים מגוונים לאורך הקריירה הארוכה שלו, ממוב דיפ להפקה מוזיקלית של GTA, דרך אמינם ואפילו כהן@מושון. השילוב עובד טוב מתמיד, ומגיש לנו את אחד האלבומים הטובים של 2020. לנו רק נותר להצטער שפספסנו את ההופעה בארץ בשנה שעברה.

Cigarettes After Sex - You're All I Want

בדרך כלל הייתי חושב שאת הלהקה הנ״ל שונאים או אוהבים, ברבים מכם היא מעוררת סלידה, בצדק או לא, הסינגל החדש שלהם מעורר בי רגשות מעורבים, לרגע אחד בבית הראשון הגיטרה נאלמת והשירה מזכירה לי רגעים רעים עם הלקה האייקונית (מה?) "טוקיו הוטל", אבל לא עוברים כמה רגעים והגיטרה חוזרת ומשהו נוגע מאוד קורה. כנראה שאם נשמע פעם או פעמיים זה יספיק, אבל ספק אם לא נחזור אליו בקרוב.

Monad - September

מונאד הם להקה ישראלית (יש דבר כזה להקה ישראלית בימינו אנו???) שהכרתי לפני שנה בערך, ומאז ראיתי אותם מופיעים יותר מפעם אחת, והרגשתי טוב. בדרך כלל אני מתבאס שלהקות ישראליות כותבות באנגלית, אבל הם מביאים את זה כל כך נכון שזה לגמרי שווה את זה, והלוואי שיתנו את זה בגדול גם מעבר לים. השיר ספטמבר יצא באי-פי שלהם בתחילת השנה ועכשיו יצא הקליפ, ובכנות, הרבה זמן לא ראיתי קליפ יפה כל כך.