hotspot #15 - אין לזה סוף

רצינו לשאול, מישהו כבר כותב ספר על התקופה המטורפת הזאת? כי מתישהו בקרוב כבר יצטרכו בהוליווד להתחיל לעבוד על הסרט.. חוץ מזה מה אתם עושים בימים אלו? משום מה הפייסבוק מציע לנו רק סרטונים של משה שגב מבשל לילדים שלו.. וכבר מצאתם עבודה? בקיצור אין לזה סוף, הוטספוט חדש דווקא יש.

---

BOYO - Where Have All My Friends Gone?

לפעמים צריך לשחרר את השנצ הכי טוב בעולם ולהתעורר. הפעם לא בשביל עבודה ולא בשביל לקיים הבטוחות וללכת עם חבר לים. נראה שבשנים האחרונות שמענו שוב ושוב את אותו הדבר, בעיקר מאשפי Bedroom Pop שכותבים ומקליטים הכל בעצמם. סוף סוף הגיע הבחור הזה עם האלבום הזה והוציא אותנו מהסנוז. Where Have All My Friends Gone? הוא לא אלבום קלאסי לז׳אנר, הוא הרבה יותר רוק ופחות מנסה להיות משהו אחר, סאונד פחות חלק ופחות מתאמץ להיות קליל, ודווקא זה - מרענן ביותר.

Hush moss - slidin' around mittag

עדן לשם הלא הוא חש מוס הוא הדבר הכי קרוב שיש לנו עכשיו לסופשבוע בברלין. המוזיקאי הכל כך אהוב עלינו מחבורת RAS (שהדפיסו כעת לראשונה על ויניל את הריליס הראשון שלהם) הביא לא מזמן את ״סלים וסלסולים״ המופתי, ועכשיו מנחית עלינו בתזמון מושלם את האי-פי האינסטרומנטלי "slidin' around mittag". במקרה הזה הגיטרה מחליפה בנונשלנטיות את השירה, והאלבום מרגיש כמו סוג של שיר אחד בהמשכים, סקסי ופוליטיקלי קורקט גם יחד.

Dominic Fike - Chicken Tenders

שיר חדש של מי שתמיד מרגיש כמו הצלע החסרה בברוקהאמפטון. כמו חברי הקולקטיב, גם הוא מתכתב בלי בושה עם כל מה שחורג מהקוליות המאופקת, לשני הכיוונים - לשוליים וגם למיינסטרים. באופן לא מפתיע הוא גם חבר קרוב שלהם, ובמיוחד של קווין אבסטרקט, ששיתף איתו פעולה בשירים ואף ראיין אותו לקראת אלבום הבכורה. הדרך הכי קלה לתאר את מה שפייק עושה היא פופ אלטרנטיבי, כזה שעושה נעים אבל לא פוגע באגו של המאזין המתחכם, אבל זה יהיה חטא למסגר אותו שם. האמת היא שהוא מבלבל ולא עושה חיים קלים למצעדי הז׳אנרים. נשמע כמו ז׳אנר משל עצמו. אולי באמת ההתפתחות הטבעית הבאה היא הכלאה של המלך הישן, הפופ הקלאסי, עם השליט החדש, ההיפ הופ, בצורת זמר מכתיב אופנות ממוצא פיליפיני-אפרו אמריקני. היפ-פופ. ״אצבעות עוף״ הביזארי והמתקתק נותן לקהל הרחב נגיסה מהאלבום המתקרב של מי שעלול להפוך לכוכב הגדול הבא.

Disclosure - My High ft. Aminé & slowthai

לא רק שהשיר הבא לא מתקתק, הוא אקסטרה אקסטרה ספייסי. נפתח באגרוף לפנים מאמינה, יותר בחור של ליטופים בדרך כלל, וממשיך בבעיטה לביצים מסלואותאי, שהוא דווקא חובב של הז׳אנר האלים. כל הרע הזה רוכב על ביט קלאבי בספרינט של דיסקלוז׳ר, שמתפקדים על תקן הילדים ביסודי שתמיד היו צועקים יש מכות יש מכות יאללה בלאגן. הקצב המהיר שהם מכתיבים מוציא צד חדש ומחמיא מאמינה ומדרבן את סלואותאי להגיע למקסימום היכולת שלו. הקליפ המלווה מתכתב עם האווירה הפסיכוטית, ומצטרף לכמה קליפים מצחיקים עד אימה אחרים שיצאו בהיפ הופ בשנים האחרונות - בין היתר של אסאפ רוקי וטיילר דה קריאייטור. האחים הצרפתים שהם דיסקלוז׳ר הכריזו כי הם חולמים כבר שנים על שילובים עם ראפרים, ושהאלבום החדש, ש״My High״ יהיה חלק ממנו, ירוץ על הקו הזה. גם מיק ג׳נקינס, קומון וסיד (The Internet) צפויים להצטרף לחגיגה, ואם לשפוט לפי הסינגלים שיצאו עד עכשיו, היא תהיה אחת שלא כדאי לפספס.

Kanye West - Wash Us In The Blood ft. Travis Scott

קנייה לא עושה חיים קלים לשומע בסינגל החדש עם טראוויס סקוט. אולי הוא רוצה להכין אותנו מראש לאלבום הקרוב, לאותת על הכיוון הבא, ואולי סתם הגיע למעמד בו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי לשים על הדעה של פשוטי העם. ומצד שני, זה מה שהוא תמיד עשה. גם ייזוס מ-2013 התקבל במטח ביקורות קטלניות כשיצא. שבע שנים אחרי, הוא נחשב כאחד מהאלבומים החשובים והפורצים ביותר שהוציא. אם יש משהו שלמדנו זה שצריך להקדיש לו את הזמן שלו, לעכל לאט לאט, ולתת לדברים לשקוע. “Wash us in the blood״ הוא אזהרה אחת גדולה, והסירנה שמלווה אותו לכל אורכו לא נותנת שנייה אחת לשכוח מזה, משאירה את הדריכות בשיאה. קנייה לא משאיר את אלבום הגוספל הקודם לחלוטין מאחור, מרפרר בחלקים גדולים מהשיר לברית החדשה, ונשמע כמו נביאי הזעם של ההיסטוריה הדתית, רק בלשון הווה. אין ספק שהוא מושפע מהמאורעות האחרונים, כמו רוב המוזיקאים. ״תשטוף אותנו בדם/ כל החיים אנחנו בריונים/ אין ברירה, מוכרים סמים״ הופך ל-״רצח עם מה הוא עושה/ העבדות מה היא עושה/ גשם תרד עלינו/ כל החיים מוכרים סמים״. קנייה מתפלל שהגשם ישטוף את העבר האפל והצרות הנוכחיות, ואולי אומר שכבר מאוחר מדי, ועכשיו הדם הוא זה שיצטרך לשטוף אותם מעליו. האפוקליפסה הווסטית הגיעה, ונצטרך ללמוד לחיות איתה בשלום.

Spotify

Apple Music