hotspot #2 - עת ליל

אריק ומרב
Mar 27, 2020
3 min read

Updated: Apr 3, 2020

שבוע שני לנקודת הגישה שלנו. הפעם נגיש עוד שבעה סינגלים ואלבומים, המותאמים בדיוק לכוס היין שאחרי שגרת היוגה-תפירה-בישולים-שיעולים של תקופת הסגר.

Princess Nokia - Everything Is Beautiful/Everything Sucks

כמו ליל עוזי ורט משבוע שעבר, גם פרינסס נוקיה הוציאה שני אלבומים בפולס אחד. נראה שבזמן האחרון למוזיקאים חשוב במיוחד להראות שהם מורכבים, אקלקטיים ובעלי שני פנים, בהתאם להלך הרוח העולמי. על פרינסס נוקיה אי אפשר לטעון שהיא רק עולה על הגל. היא הגל עצמו. הקריירה שלה צמחה מתוך הקהילה הלהט"בית של ניו יורק, והיא משחקת על סגנונות שונים, על הרצף בין פאנק, היפ הופ ואימו, לכל אורכה. הזיגזגים הביאו איתם גם רמה מוזיקלית שידעה עליות ומורדות, כמו גם בריליס החדש. "Everything Is Beautiful" הוא אלבום קליל ומהנה, בהתאם לשמו. פיל גוד קלאסי ומעולה. שווה להתעכב על השירים "Gemini" ו-"Blessings".

לעומתו, "Everything Sucks" משובץ בעיקר בשירי זעם על ביטים מתכתיים. על אף שיש נקודות חזקות בתוכו, הוא לא מצליח להתעלות לרמת חברו לצמד, והופך את הריליס למעט גימיקי. במילים פשוטות, ממליצים להישאר בגזרת האלבום האופטימי מביניהם.

Baxter Dury - The Night Chancers

בקסטר דורי כבר לא ילד. הוא נושק ל-50, שועל ותיק בסצינה האלטרנטיבית, עם שורה ארוכה של אלבומים מאחוריו. ובכל זאת, בדרך כלשהי, הוא מצליח להישמע רלוונטי בכל פעם מחדש. אמנם הוא ממשיך לרוץ עם אותו סוס מנצח מהאלבומים האחרונים, אבל נדמה שדורי מצליח לשייף עוד ועוד את הסגנון המובחן שסיגל לעצמו - שירה בדיבור המרחף על פני מקצבים חולמניים, עם מבטא בריטי דומיננטי וכריזמטי. על זמני ומתאים במיוחד לשמיעה בשעות הלילה.

Childish Gambino - 12.38

עוד לא הצלחנו לגבש דעה על האלבום החדש של דונלד גלובר. הקונספט של שמות השירים והאלבום כנקודות זמן מסקרן, הסאונד לא קונבנציונלי ומעניין, אבל האלבום יכול להיות קשה לשמיעה כיצירה שלמה. לאחר אלבום קודם מופתי, נקווה שבשמיעה חוזרת החשש מיומרנות יתבדה והוא יצליח לעמוד ברף. בינתיים נשים בספוט שיר אחד שאהבנו במיוחד, טריפ הזייתי באורך שש דקות ו-32 שניות, שבתוכו מתערבבות הופעות אורח של 21 Savage ו-Khadja Bonet עם מלודיות מושאלות מהשיר "Vibrate" של אנדרה 3000. הסינגל מצליח להיות ניסיוני ופופי במקביל, ומדייק את הטון הנכון לאלבום כולו.

Adrian Younge and Ali Shaheed Muhammad -Jazz Is Dead 001

אדריאן יאנג ועלי שהיד מוחמד הם שתי אושיות בעולם ההיפ הופ. בעברם משתקפות עשרות שנים של פרויקטים, שיתופי פעולה, הפקות ותקלוטים. זו לא הפעם הראשונה שהשניים משתפים פעולה. בפעם הקודמת עבדו ביחד על פרויקט "The Midnight Hour" שאירח זמרים מימינו אנו כמו בילאל, רפאל סדיק ואפילו קרולינה ההיסטרית. "Jazz Is Dead" הוא כעת לייבל רשמי, וזו היא הסנונית הראשונה ממנו. הפעם הפורמט כולל שיתופי פעולה עם אגדות ג׳אז, מרוי איירס ועד מרכוס וולה, שעד כה צמד המפיקים זכה לסמפל, אבל לא לעבוד איתם יחד באולפן שמדמה הקלטות ג׳אז מהסיקסטיז. עכשיו כשנוספה עוד שעת אור ביום אתם חייבים לרוץ לשמוע את זה.

Real Estate - The Main Thing

הטריו האמריקאי שוחה בסצנת האינדי פולק כבר משנת 2009. אחרי לא מעט הצלחות, נראה שהפעם הלהקה מצליחה להרחיב את הסאונד שלה ולעדכן אותו לשנה 2020. עבורנו הלהקה הזאת ייצגה רוב הזמן משהו שהוא ליד ולא הריל שיט, לפעמים אפילו נוטה לשעמם. הפעם מרגיש לנו שהם הביאו את זה, בחלקים מהאלבום אנחנו אפילו נזכרים ב"ווילקו" הקדושים.

רועי חרמון - ג׳סיקה

גמביה המפואר יצא לפני 3 שנים. בזמן הזה חרמון ניגן חצוצרה בהופעות הבלתי פוסקות של אביתר בנאי, ונראה שלאחרונה מצא זמן להתחפר באולפן. לפני חצי שנה הוציא את הסינגל "בראש השנה", ומתבהר שאין זמן מושלם יותר מכשכולם מכונסים ומסוגרים להוציא את הסינגל השני "ג׳סיקה". בפנים עושים קולות גם דניאלה תורג׳מן ויקיר הבלוג שחר זלצמן.

Knxwledge -1988

המפיק, שעבד עם קנדריק לאמאר, ג׳ואי באדאס, קוול כריס, אנדרסון פאק ועוד רשימה ארוכה של ראפרים, הוא מכונת ביטים משומנת. עוקבים אחריו כבר לא מעט זמן ומחכים כל פעם לריליס הבא שלו. "1988" שיצא בלייבל האהוב והנחשק Stones Throw מכיל ביטים עמוקים ומזיזים בו זמנית, זהירות - עלול לעשות לכם חשק בלתי נשלט לאכול בראוניז.