Kisufim Takeover - אינדיבידואל בעולם מודרני
- אריק ומרב
- May 10, 2020
- 1 min read
Updated: May 22, 2020
זהר קטן היא אחת שיודעת לזהות אומנים רגע לפני שהם יוצאים לאור הזרקורים. אז כדאי להקשיב לה כשהיא אומרת ש-Mk.Gee, מערבב ז'אנרים בן 24, הולך להיות הקראש הבא שלכם.
Mk.gee הוא אחד האומנים שהכי הייתי רוצה להיות בתוך אולפן ההקלטות שלהם. לאו דווקא משום שהוא עילוי בריש גלי, אלא דווקא משום שהוא מוזיקאי צעיר, לקראת יציאת האי-פי השלישי שלו, המייצר מורכבויות שמשתלבות בהרמוניה שאין כמותה.
קשה להגדיר את הז׳אנר בו יוצר מייקל גורדון, בן ה-24 מלוס אנג׳לס. הוא יוצר בעולם מודרני, שמוצף בעודף וריבוי, במאה ה-21 העמוסה באינדיבידואליזם ולכן גם בחופש יצירתי, במיזוג וערבוביה. בעולם כזה מסובך לתחום סוגות באופן כללי, כי השונות מאפשרת לזלוג מהן, לפרק אותן, ולעצב אותן מחדש.
המוזיקה של גורדון היא הזליגה הזו, היא שכבות של גרוב ומקצבים אך גם מלנכוליה ושלווה. השפעותיו של גורדון - דיסקו ופולק, קלפטון והאריסון, בלוד אורנג׳ ודיפ פרפל - מתחברות למעין עומס הרמוני שנעים לדואליות האנושית, לגוף ולנפש ביחד ובנפרד.
בראיון ל- Ones To Watch, גורדון, במקור מניו-ג׳רזי, מספר כי התחיל לנגן על פסנתר בגיל 7. בתיכון כבר היה חבר בלהקה, אך הרגיש מוגבל יצירתית והבין כי הוא מעדיף ליצור לבדו. המעבר ללוס אנג׳לס ולימודי המוזיקה בקולג׳ אפשרו לו להיות ספוג - לנטוש את זהותו המוזיקלית, את האגו, לגלות ולהאזין לכמה שיותר מוזיקה שלא הכיר וליצור משהו חדש, שונה לחלוטין מהסאונד הקודם שלו.
גישת הספוג של גורדון מוכיחה את עצמה ומעצבת את הסאונד שלו, כאשר המעברים בין שיר לשיר נעשים מפתיעים, ובין אי-פי לאי-פי מתגלה מוזיקאי שמסוגל להמציא עצמו מחדש, אך בכל זאת להישאר נאמן לחתימת סאונד ייחודית וממכרת.
Comments